גן הפסגה

מסגד מוחמדיה, אשר נבנה בשנת 1812 על ידי אבו נאבוט, מושלה של יפו בין השנים 1810-1820, הוא המסגד הגדול ביותר בעיר, ולו מזרקה חיצונית עבור עולי הרגל.

מבנה זה, שהוקם בשנת 1740, שימש כאכסניה היהודית הראשונה ביפו. בשנת 1984, נפתח המבנה מחדש כבית כנסת ליהודי לוב והוא משמש ככזה עד היום.

כנסייה פרנציסקאנית זו, אשר קודשה בשנת 1654, נבנתה על חורבות מצודה מימי הביניים והינה בעלת חזית לבנים ייחודית ומגדל פעמון מתנשא המשקיף אל הים.

על גגו של בית זה, על פי הברית החדשה, חזה פטרוס את החזון המפורסם שהביא אותו להתחיל להטיף את תורתו לגויים.

דרומית לנמל שוכנת שכונת עג'מי (בערבית "זרים"), אחד מאזורי המגורים היפים ביותר של יפו, המתהדר בבתים עתיקים מדהימים, פארק מחודש, נופים יפים ומסעדות מקומיות טובות. בשכונת עג'מי שוכן גם מבנהו החדש "בית פרס לשלום": מרכז לשיתוף פעולה ערבי-ישראלי הקרוי על שם הנשיא שמעון פרס. מבנה הבטון והזכוכית המבהיק עוצב על ידי האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקסס.

ממזרח לשכונת נוגה שוכנת המושבה האמריקאית. נוצרים אוונגליסטים, שהגיעו מג'ונספורט שבמדינת מיין, הקימו בשנת 1866 את השכונה הציורית הזו, על בתי העץ שלה.

ממש ליד נמל יפו נמצא הסלע שאליו- על פי המיתולוגיה היוונית- הייתה קשורה בשלשלאות הבתולה אנדרומדה, עד שניצלה על ידי פרסאוס וסוסו המכונף, פגאסוס.

מבנה מרשים זה הקיים משנת 1897, שימש במקור כבית חולים אנגליקני, אותו הפכו שני סקוטים למלון פופולארי. כיום הוא משמש בעיקר לאירועים מיוחדים.

שדרות ירושלים הוא אחד מרחובותיה הראשיים של יפו, העובר כעת שיפוץ מאסיבי. לכל אורך הרחוב ישנן מאפיות ושווקי פירות, פאבי נרגילות וחנויות אפנתיות.

שכונת נגה היא מקום משכנם של תיאטרון גשר, סדנאות לעיצוב, חנויות אופנתיות ובתי קפה, רבים מהם נחבאים בינות מבנים משופצים
מן התקופה העות'מאנית. זוהי אחת השכונות הקטנות והמושכות ביותר בעיר.

"נא לגעת" הוא מרכז תרבות ובידור המציג מחזות על ידי להקת תיאטרון המורכבת מ-11 שחקנים חרשים-עיוורים.
את ההצגות, שנועדו להעביר את תחושת החיים בחושך או בדממה, מלווה קריינות בעברית, לצד תרגום בשפת הסימנים וכתוביות באנגלית ובערבית.
בית הקפה ומסעדת הגורמה של המרכז מציעים חוויות חושיות דומות.

מדרון יפו הנו גן המשתרע על למעלה מ-200 קמ"ר, וממוקם בקרבת שכונת עג'מי, בין הנמל וקו החוף עוצר הנשימה הנצפה מגבעת 'עליה'. עד לפני מספר שנים, שימש למעשה האזור כמדמנה, שאותה החליטה העירייה להפוך לפארק השני בגודלו אחרי פארק גני יהושע. התוכניות כוללות שבילי אופניים ונקודות תצפית, לצד אמפיתיאטרון ומתקני ספורט.

נמל יפו, המוזכר בספר יונה, הוא אחד הנמלים העתיקים בעולם.
הוא הושמד על ידי צבא נפוליון בשנת 1799 ונבנה מחדש מאוחר יותר על ידי העות'מאנים.
הוא שימש כנקודת כניסה עיקרית לארץ בתקופת המנדט הבריטי וקידם פניהם של גלי עלייה יהודית.

במוזאון זה, הממוקם בלב העיר העתיקה וצופה אל הים התיכון, מוצגות עבודות פיסול ועיצוב פרי עבודתה של האמנית,
לצד יצירות מן האוסף הפרטי שלה.
באתר מספר אולמות המוקדשים למגוון נושאים, ביניהם אפריקה ושטיחים פרסיים.
המבנה בן 250 השנה בו שוכן המוזאון – על קירותיו המאסיביים וקשתותיו האלגנטיות – מרשים ממש כמו יצירות האמנות המוצגות בו.

שוק הפשפשים, הממוקם ממש בסמוך לעיר העתיקה, מציע חוויה ססגונית, במיוחד לציידי מציאות ולאוהבי עתיקות. במבוך רחובות זה, שהגישה הטובה ביותר אליו היא מצומת הרחובות עולי ציון ושדרות ירושלים, ניתן למצוא שורות של חנויות לממכר מגוון רהיטים משופצים, תמונות ישנות, בגדים, תכשיטים ועוד חפצים רבים. בין חנויות השוק מסתתרים להם מספר בתי קפה ופאבים שמומלץ לבקר בהם.

בכיכר זו, המהווה נקודת יציאה מסורתית לסיורים ביפו, שוכן אחד האתרים הזוכה למספר הגבוה ביותר של ביקורים באזור זה – מגדל השעון אשר נבנה על ידי הסולטאן התורכי

עבד-אל-חמיד ה-II בשנת 1906. בכיכר שוכן גם מבנה ששימש בעבר כבית המושל (הסראיה) ובית כלא אשר שימש את התורכים והבריטים (הקרוי קישלה). צעדים ספורים משם, ברחוב יפת, נמצאת מאפיית אבולעפיה האגדית

מתחם פתוח זה, הכולל את מרכז המבקרים התת-קרקעי וכנסיית פטרוס הקדוש, מהווה את הכיכר המרכזית של יפו העתיקה, אשר רחובותיה הצדדיים הצרים והמפותלים, מובילים לנמל. חלק מן הכיכר מכסה אתרים ארכיאולוגיים שנחפרו בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, וברבים מן המבנים המקיפים אותה שוכנות גלריות, חנויות לממכר מזכרות ומסעדות. במהלך חודשי הקיץ, נערכות בכיכר גם הופעות ללא-תשלום.

העיר העתיקה, הבנויה על גבעה הצופה אל הים התיכון, בולטת מקו החוף ונראית ממרחק, כמצודה שהייתה העיר בעבר. במבוך הסבוך של מבני אבן וסמטאות צרות המאפיין את יפו העתיקה, ניתן למצוא עניין רב באתרים כגון בתי תפילה ומקומות נוספים המקודשים לכל אחת מן הדתות המובילות, מספר פארקים וגנים, ומספר מוזאונים ותיאטראות.