גלו את סיפורה המופלא של תל אביב-יפו דרך מסלול מרתק בלב העיר ההיסטורית!
שביל העצמאות מזמין אותך למסע בזמן בין עשרה אתרים אייקוניים המשקפים את הדרך שעברה תל-אביב מדיונות החול ועד להפיכתה למטרופולין שוקק חיים.
לאורך השביל תיחשפו לרגעים המעצבים של העיר, כולל ההכרזה על הקמת המדינה, צמיחת ההתיישבות העברית והפיכתה למרכז תרבותי וכלכלי מוביל. המסלול נגיש, מתאים לכל גיל וניתן לטייל בו עצמאית באמצעות מפות סיור או מדריך קולי חווייתי הזמין להשכרה.
צילום: בוריס בלנקין
שביל העצמאות בתל אביב הוא מסלול היסטורי חווייתי החוצה את לב העיר הלבנה ומחבר בין עשרה אתרים מרכזיים המתעדים את תולדות תל אביב-יפו ואת ראשית דרכה של מדינת ישראל. אורכו של השביל כקילומטר אחד, והוא מסומן בפס ייחודי על המדרכה, שמוביל את המבקרים בין התחנות ההיסטוריות ומזמין אותם לצלול למסע בזמן – מהדיונות החשופות של תחילת המאה ה-20 ועד לעיר המודרנית והתוססת של היום.
המסלול מתחיל בקיוסק הראשון של תל אביב, בסמוך לעמדת המידע של שביל העצמאות בשדרות רוטשילד 11, ומשם מוביל אל בית דיזנגוף, ששימש בעבר כביתו של ראש העיר הראשון של תל אביב, ובהמשך הפך לבית העצמאות – המקום שבו הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. השביל עובר גם באתרים מרכזיים נוספים, בהם בית הכנסת הגדול, מוזיאון ההגנה, בנק ישראל (כיום מרכז מבקרים מרתק), הפסיפס של נחום גוטמן ומגדל שלום, שנבנה על חורבות גימנסיה הרצליה – בית הספר העברי הראשון בעיר.
הסיפור של תל אביב מתחיל בדיונות חול ריקות, בבדיונות חול ריקות, ביניהן התכנסה בשנת 1909 קבוצת משפחות חדורת חזון, כדי להקים את כדי להקים את השכונה העברית הראשונה. השביל מאפשר הצצה לדרך בה גבעות החול הפכו לרחובות שוקקי חיים, לאופן בו הפך חזונם של המייסדים הפך למציאות של עיר גלובלית מודרנית.
כפי שאמר עקיבא אריה וויס, הוגה הרעיון של אחוזת בית ומיוזמי הקמת תל אביב: "וכמו שהעיר ניו-יורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו-יורק הארץ-ישראלית."
ניתן לסייר בשביל באופן עצמאי באמצעות מדריך קולי וויזואלי, המספק הסברים מרתקים על התחנות השונות ועל ההיסטוריה של תל אביב. את המדריך ניתן לשכור בעמדת המידע בשדרות רוטשילד, והוא מאפשר חוויה מעמיקה ומותאמת אישית לכל מבקר.
בנוסף, לרשות המבקרים עומדות מפות סיור בכ-8 שפות שונות, המאפשרות לכל אחד לנווט בשביל בקלות וליהנות מחוויית ביקור נגישה ומעשירה.
תל אביב נוסדה בשנת 1909 על גבעות חול שוממות על ידי 66 משפחות יהודיות שיצאו מיפו.
השכונה נקראה תחילה "אחוזת בית", ואולם בהמשך הציע מנחם שינקין, את השם "תל אביב" – תרגומו של נחום סוקולוב לשם ספרו האוטופי של הרצל, "אלטנוילד", שפירושו – ארץ ישנה-חדשה.
הספר החזוני מתאר חברה יהודית מתקדמת ומודרנית, יצירתית ומשכילה, פלורליסטית וסובלנית.
ללא ספק – בחירה שאפתנית לשכונה קטנה.
ואולם, תושביה הראשונים של העיר ביקשו לא רק אוטופיה אלא גם חיים נוחים, שכללו מים זורמים, גינות מוריקות – וגם קיוסק בלב השדרה. בקיוסק, שהינו העתק של הקיוסק המקורי, מותר היה למכור רק גזוז, ואסור היה לנשים לעבוד בו.
סמוך לקיוסק הוצב פנס לוקס, והמקום הפך לנקודת מפגש לצעירים.
העיר תל אביב נולדה כפרבר של יפו ובשנותיה הראשונות נחשבה שכונה של עיר הנמל העתיקה.
בהזמנת העירייה יצר האמן נחום גוטמן עבודת פסיפס גדולה שנחנכה ב 1976 ומציגה בשלל צבעים ודמויות את תולדות יפו בת אלפי השנים ותל אביב הצעירה שנולדה ממנה.
בפסיפסים ניתן להבחין בתמונות מפורסמות מתולדות יפו:
יונה הנביא במעי הדג, מסע ארזי הלבנון לבניית המקדש,אגדת אנדרומדה, מסע נפוליאון, ביקורי מונטפיורי והרצל, שכונות "אחוזת בית" ונווה צדק, וטקס הכרזת העצמאות.
זהו ביתו של עקיבא אריה ויס, שעמד בראש ועד השכונה "אחוזת בית" עד שהוחלף על ידי מאיר דיזנגוף.
ויס עלה ארצה ב-1906, וביום בואו הצטרף לאספה של יהודי יפו ושכנע אותם להקים שכונה עברית חדשה במילים אלו:
"וכמו שהעיר ניו-יורק היא מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו-יורק הארץ-ישראלית".
ויס ארגן גם את הגרלת המגרשים הנחשבת לרגע המכונן של תל אביב: הוא רשם את שמות המייסדים ואת מספרי המגרשים על גבי צדפים, ואחד מילדי המייסדים הגריל את מגרשי השכונה.
ביתו של ויס הוא אחד האחרונים שנותרו על תילם מאז ייסוד העיר ב-1909 – והוא עשוי, כראוי למעשה המכונן של ויס, מלבנים משובצות בצדפים.
בנקודה זו ממש עמדה פעם הגימנסיה העברית הרצליה, שנבנתה בהשראת דימויי בית המקדש.
קשה להפריז בחשיבותה של הגימנסיה לנס התרבותי שהתחולל בתל אביב: החייאת השפה העברית אחרי 2000 שנים בהן שימשה כשפת קודש ותפילה בלבד.
הגימנסיה הייתה בית היוצר לחינוך ולתרבות העברית החדשה, מוסד בו טופחה הזהות הלאומית, ומקום לידתם של רבים מהארגונים והתנועות שהשפיעו על היישוב כולו.
במגדל שלום, שנבנה במקום הגימנסיה, נמצא כיום המרכז לתולדות תל אביב הפתוח לקהל הרחב ללא תשלום ובו תערוכות היסטוריות המתעדות את ימיה הראשונים של העיר.
בית הכנסת הגדול נועד מתחילתו לשקף את חשיבות הזהות היהודית של העיר ולאחד בין כתליו את התל אביבים כולם – דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים.
בראש הוועד להקמתו עמד ראש העיר מאיר דיזנגוף, שגם גייס כספים לבנייתו.
ממדיו העצומים שיקפו את רצונה של העיר להיות מרכז רוחני, והבית שימש לא רק לתפילות אלא גם לטקסים לאומיים, התכנסויות, חגים והלוויות של גדולי היישוב ונפגעי פרעות.
ביולי 1946 נמצא במרתף בית הכנסת מחסן נשק של מחתרת הלח"י – ושַׁמָשׁ בית הכנסת אליעזר נוימן נשפט לשנת מאסר ע"י בית דין צבאי.
מוזיאון ההגנה שוכן בביתו של אליהו גולומב, ממייסדי ארגון ה"הגנה" ומפקדו.
הבית היה המטה החשאי של הארגון וגם מקום התכנסות משפחתי ל"ארבעת הגיסים" שהיו בין המנהיגים של היישוב היהודי – גולומב, משה שרת (לימים ראש הממשלה ושר החוץ), דב הוז (מראשי ההגנה ומחלוצי התעופה העברית) ושאול אביגור (ממגיני תל חי, מראשי ההגנה, מפקד המוסד לעלייה ב') .
כיום שוכן במקום מוזאון המציג את תולדות ה"הגנה" וכוחות המגן השונים שקמו בקרב היישוב העברי.
במהלך שנת ה-70 לישראל המוזאון פתוח לקהל הרחב ללא תשלום – מומלץ לתאם ביקור מראש.
בניין זה נבנה עבור "בנק אשראי" בסוף שנות ה-30 ובהמשך שכנו כאן משרדי מס ההכנסה הבריטי.
בשנת 1944 התקיימה כאן פעולה מפורסמת של מחתרת האצ"ל, כשלוחמיה פוצצו את המקום במקביל לפיצוץ משרדי מס ההכנסה בירושלים ובחיפה, ללא קורבנות בנפש.
כיום פועל בבניין הסניף התל אביבי של בנק ישראל ומרכז מבקרים לתולדות הכסף.
המרכז פתוח לקהל הרחב ללא תשלום – מומלץ לתאם ביקור מראש.
האנדרטה למייסדי תל אביב שהוקמה בשנת 1949 במלאות 40 שנה לייסוד העיר.
במקום הזה ממש נערכה הגרלת המגרשים ההיסטורית ביום ייסודה של תל אביב, ואחרי ייסוד העיר הוקם כאן בית הועד ומגדל מים.
על האנדרטה חקוקים שמות מייסדי העיר וכן תבליט המציג שלושה שלבים בהתפתחות תל אביב: כיבוש החולות; הקמת "אחוזת בית" וגימנסיה הרצליה; והעיר הפורחת בשנות ה-40.
משני צִדי האנדרטה מתנוסס סמל העיר ההיסטורי, שעיצב נחום גוטמן, ובליבו מגדלור, אשר לדברי האמן מסמל את הייעוד שמייסדי תל אביב הועידו לעיר: להיות "שער לעלייה ומאור לגולה".
ממש מול הבית שבנה, ניצב פסל מאיר דיזנגוף רכוב על סוסתו "מהירה".
דיזנגוף נבחר בשנת 1911 לראשות ועד תל אביב, ובמשך 25 שנה (לא רציפות) הנהיג את העיר.
דיזנגוף היה במידה רבה ראש הריבונות היהודית הראשונה מאז היציאה לגלות.
אישיותו המיוחדת השפיעה מרוחה על אופייה של תל אביב שבחזונו הייתה עיר עברית מודרנית, נאורה, יוצרת ושוקקת חיים.
תל אביב גילמה בעיני דיזנגוף את האידיאל הציוני של עבודה עברית והקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל.
על אף שתל אביב בימי דיזנגוף היתה לא יותר מעיירה, הוא ייעד אותה לגדולות וראה חשיבות עצומה בהשקעה במוסדות תרבות, אמנות, חינוך, קהילה, בריאות ורווחה כמודלים שישמשו את המדינה העתידית.
כדבריו: "לא הבתים, הרחובות והבניינים מהווים עיר – כי אם תכונות תושביה: הלשון, אהבה לעבודה וליצירה, השוויון, החופש, האמונה בכוחות עצמנו, והרצון לחיות חיים של כבוד ושל עמידה בזכות עצמנו. שימרו על האידאלים הלאומיים שלנו, כי בהם טמון עתיד עירנו. יחי הגניוס היהודי; תחי העיר תל אביב!"
זהו ביתם ההיסטורי של מאיר ורעייתו צינה דיזנגוף, אחד מ-66 הבתים הראשונים של אחוזת בית, שבשנות ה-30', אחרי מות צינה, הסב דיזנגוף לצורך הקמת מוזיאון תל אביב לאמנות.
הוא עצמו עבר להתגורר בקומה העליונה, ופתח את סלון ביתו כבית תרבות לתושבי עירו.
ביום ששי, ה' באייר תש"ח (14.5.1948), התכנסו ראשי היישוב באולם המוזאון לטקס הכרזת העצמאות ההיסטורי.
ההכרזה, שנמשכה מעט יותר מ-30 דקות, הסתיימה בצלילי "התקווה" שניגנה התזמורת הפילהרמונית שבשל צפיפות התמקמה בקומה שמעל.
בית העצמאות שימש בחודשי המדינה הראשונים גם את מועצת המדינה הזמנית שהתכנסה בו במקביל לקרבות מלחמת העצמאות.
האתר נמצא בשיפוץ. עם פתיחתו המחודשת בשנים הקרובות יהפוך הבית לאתר מורשת לאומי שיוקדש להקמת המדינה ועצמאותה.
מקום של כבוד יוקדש לאבי העיר תל אביב ובעל הבית מאיר דיזנגוף, ולתפקידו ההיסטורי בבניין העיר ופיתוחה.
ניתן לשלב אתרים נוספים בזמן סיור בשביל:
א-ה: 09:00-17:30
שישי: 09:00-16:00
שבת: 10:00-16:00
לתיאומים והזמנות ניתן לחייג: 03-5166188
שדרות רוטשילד 11 תל אביב-יפו ב- WAZE
מי הקים את הנמל ומדוע היה בו צורך? איך הוקמה הכלכלה השיתופית הראשונה בתל אביב? מה הייתה המשמעות של הקמת נמל למייסדי העיר וכיצד הפך החזון לרעיון עסקי? סיור בנמל תל אביב הוא סיפורה של עיר שבעזרת גמלים מעופפים וחלומות גדולים הפכו את תל אביב למה שהיא היום.
סיפורה של שכונה רב תרבותית בה תכירו כיצד האמריקאים, הבריטים, האוסטרלים והגרמנים עיצבו את אופייה האורבאני והססגוני שלה. בין כנסייה, בתי עץ ומוזיאון קטנטן תגלו אוצר חבוי בתפר בין תל-אביב ליפו. סיפורי השכונה הם סיפורי מפגש בין מזרח ומערב, אנשים ותרבויות.
סיור בעיר הלבנה ובשדרה הוותיקה של תל אביב, ליד הקיוסק ופנס הרחוב הראשונים בעיר. סיפורים על הבתים בשדרה ועל האנשים שגרו בה, נגיעה באדריכלות הבאוהאוס הידועה ובתהליכי השימור שעברו הבתים.
מכתבי אהבה מסתוריים, בגידות, תשוקה, אהבות נכזבות של אנשי הרוח וראשי היישוב היהודי המפורסמים, שהתגוררו ופעלו בשכונת נווה צדק.
נסייר בין הרחובות הציוריים בשכונה הראשונה של תל- אביב שנבנתה מחוץ לחומות יפו העתיקה ונלמד איפה הכל התחיל. נספר את סיפורן של משפחות שלוש, רוקח וגוטמן ונשלב את סיפורי האהבה הגדולים שהתרחשו בשכונה. כולל ביקור בתחנת הרכבת הראשונה בעיר.
אחד הסמלים של העיר הלבנה, הכיכר הראשונה בעיר חזרה לגובה פני הקרקע לאחר 40 שנים.
סיפורי שימור בתל-אביב. סיור בעקבות הנדל"ן, השימור וההיסטוריה של העיר תל-אביב.
סיור במשעול עירוני החומק מסאונו של רחוב אלנבי אל מאחורי הקלעים של שכיות חמדה ארכיטקטוניות, בו גרו בשכנות המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, הצייר ראובן רובין ושלל אמנים, סופרים, תעשיינים ורופאים ידועי שם.
נעבור בין הסמטאות הקסומות של העיר העתיקה, בין הגלריות וחללי הסטודיו. נתצפת על המגדלור ונזכר בסיפורים ההיסטוריים של עיר הנמל העתיקה בעולם. נחצה את הכביש להצצה מודרכת בשוק הפשפשים, ונתוודע למרקם האנושי המיוחד.
